ברטנורא על משנה נדרים ז׳

1 הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק. לֹא מָצָאתִי אֶלָּא דְלוּעִין. וְאִם מִין יָרָק הוּא אַמַּאי לֹא זְבִין לֵיהּ:

2 כֵּן הַדָּבָר. וּמִשָּׁם אֲנִי מֵבִיא רְאָיָה. שֶׁמָּא אוֹמֵר לֹא מָצָאתִי אֶלָּא קִטְנִית. וּמִדְּקָא אָתֵי לְהִמָּלֵךְ עַל הַדְּלוּעִין אַלְמָא מִין יָרָק הוּא. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

3 אָסוּר בְּפוֹל הַמִּצְרִי יָבֵשׁ. דְּדָגָן כָּל מִידֵי דְּמִדְּגַן מַשְׁמַע, כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשִׂין מִמֶּנּוּ כְּרִי, וְהָא נַמִּי מִדְּגַן הוּא:

4 הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן אָסוּר בַּכֹּל. מִינֵי קִטְנִיּוֹת שֶׁעוֹשִׂין מֵהֶן כְּרִי. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:

5 בְּשַׂק בִּירִיעָה וּבַחֲמִילָה. מִינֵי בְגָדִים גַּסִּים וְעָבִים בְּיוֹתֵר, וְאֵין בְּנֵי אָדָם רְגִילִים לְהִתְכַּסּוֹת בָּהֶם:

6 מֻתָּר בְּגִזֵּי צֶמֶר. שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְבֶגֶד צֶמֶר:

7 הַכֹּל לְפִי הַנּוֹדֵר. לְפִי שְׁעַת הַנֶּדֶר. כֵּיוָן שֶׁנִּכָּר שֶׁמֵּחֲמַת כֹּבֶד מַשָּׂאוֹ נָדַר, מֻתָּר לְהִתְכַּסּוֹת. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

8 הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת. שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לַבַּיִת. מֻתָּר לִכָּנֵס לָעֲלִיָּה, דְּלָאו בִּכְלַל בַּיִת הוּא:

9 דַּרְגָּשׁ. מִטָּה קְטַנָּה שֶׁנּוֹתְנִין אוֹתָהּ לִפְנֵי מִטָּה גְּדוֹלָה, וּמִמֶּנָּה עוֹלִין לַמִּטָּה הַגְּדוֹלָה:

10 לִתְחוּמָהּ שֶׁל עִיר. אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ סְבִיבוֹתֶיהָ:

11 עִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר. הַבָּתִּים הַיּוֹצְאִים מִמֶּנָּה בְּתוֹךְ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם. כְּאִשָּׁה מְעֻבֶּרֶת שֶׁכְּרֵסָהּ בּוֹלֵט לַחוּץ:

12 הָאֲגַף. מְקוֹם נְעִילַת הַדֶּלֶת. וְדֻגְמָתוֹ, יָגִיפוּ הַדְּלָתוֹת, בְּסֵפֶר עזרא נְחֶמְיָה ז וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר בְּכֻלָּהּ מַתְנִיתִין:

13 אָסוּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן. אִם הֶחְלִיפָן לְכַתְּחִלָּה אָסוּר הַמַּחְלִיף בִּדְמֵיהֶן, דְּרַבָּנָן גָּזְרוּ עַל דְּמֵי אִסּוּרֵי הֲנָאָה. וְגִדּוּלֵי קוֹנָם אֲסוּרִים כְּגִדּוּלֵי הֶקְדֵּשׁ:

14 שֶׁאֵינִי אוֹכֵל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם. לֹא אָסַר עָלָיו אֶלָּא אֲכִילָה וּטְעִימָה מֵהֶם בִּלְבַד:

15 אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה. כְּגוֹן בְּצָלִים, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אֲפִלּוּ גִּדּוּלֵי גִדּוּלִים הָוֵי כְּמוֹ גּוּף הָאִסּוּר, כֵּיוָן שֶׁאֵין הַזֶּרַע כָּלֶה:

16 קוֹנָם מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ עָלָי. אָסַר כָּל מַה שֶּׁהִיא עוֹשָׂה וּמְכִינָה לוֹ. וְאִם נָטְעָה אִילָן, גִּדּוּלָיו אֲסוּרִין:

17 שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה אֵינִי אוֹכֵל עַד הַפֶּסַח. הָכִי מַשְׁמַע, שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַכְשָׁיו אֵינִי אוֹכֵל עַד הַפֶּסַח, אֲבָל לְאַחַר הַפֶּסַח אֲנִי אוֹכֵל. אֲבָל כָּל מַה שֶּׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֵינִי אוֹכֵל, מַשְׁמַע, כָּל מַה שֶּׁאַתְּ עוֹשָׂה מֵהַיּוֹם עַד שֶׁיָּבֹא הַפֶּסַח אֵינִי אוֹכֵל אוֹתוֹ לְעוֹלָם אֲפִלּוּ לְאַחַר הַפֶּסַח:

18 שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הַפֶּסַח אִם הוֹלֶכֶת אַתְּ לְבֵית אָבִיךְ עַד הֶחָג. מִי שֶׁהָיָה עוֹמֵד אַחַר הֶחָג וְאָסַר הֲנָאָתוֹ עָלֶיהָ עַד הַפֶּסַח אִם תֵּלֵךְ לְבֵית אָבִיהָ עַד הֶחָג:

19 לְאַחַר הַפֶּסַח בְּלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ. כְּלוֹמַר, אִם הָלְכָה לְאַחַר הַפֶּסַח, עוֹבֶרֶת בְּבַל יַחֵל לְמַפְרֵעַ עַל מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית מִמֶּנּוּ קֹדֶם הַפֶּסַח: